ציד אריות

חברי, קפטן פות'ם הול, צייד חיות גדולות ידוע, אומר שאין דבר מלהיב יותר ממפגש עם עדר—להקה—צוות—מִשְׁפָּחָה—נחיל (לקח לי רבע שעה שלמה להיזכר במילה הנכונה, אבל סוף סוף מצאתי אותה)—גאווה של אריות. מדוע מספר אריות נקרא "גאווה," מספר לווייתנים נקרא "בית ספר," ומספר שועלים נקרא "רמייה" הן תעלומות של פילולוגיה שאליהן לא אכנס.

ובכן, הקפטן אומר שאם אריה נמרץ חוצה את דרכך במדבר, זה נהיה תוסס, כי האריה בדרך כלל חיפש את האדם בדיוק כמו שהאדם חיפש את מלך היער. ובכל זאת כשהם נפגשים הם תמיד רבים ונלחמים. קצת התבוננות בסכסוך המצער והמתמשך הזה בין שתי משפחות מכובדות הובילה אותי להבין כמה חישובים לגבי הסבירות שהאדם והאריה יחצו זה את דרכו של זה בג'ונגל. בכל המקרים הללו צריך להתחיל בהנחות מסוימות פחות או יותר שרירותיות. לכן באיור לעיל חשבתי לנכון לייצג את השבילים במדבר בסדר מופתי כזה. למרות שהקפטן מבטיח לי שעקבות האריות בדרך כלל רצים בדרך הזו, יש לי ספקות.

החידה היא פשוט לגלות בכמה דרכים שונות ניתן להציב את האדם והאריה בשני מקומות שונים שאינם על אותו נתיב. על ידי "נתיבים" יש להבין שאני מתייחס רק לקווים המצוירים. לפיכך, למעט ארבע הנקודות הפינתיות, כל לוחם נמצא תמיד בשני נתיבים ולא יותר. ניתן לראות שיש הרבה מקום להתחמק זה מזה במדבר, וזה בדיוק מה שתמיד הבינו.